הערכת חסר בתחזיות למחסור חמור בציוד פיגומים בישראל

בחודש דצמבר 2019 פורסמה כתבתו של עופר פטרסבורג באתר ידיעות אחרונות, כתבה זו שכותרתה: "מחלוקת בין משרד העבודה לבין מכון התקנים הישראלי על יישום תקן הפיגומים האירופאי", קבעה כי, קיים ספק רב אם הענף הבנייה יוכל להיערך במועד ולעבור לעבודה עם פיגומים בתקן וזאת "על מנת לצמצם את התאונות הקטלניות באתרי הבנייה בישראל".

יצוין, כי המעבר לעבודה עם פיגומים בתקן ביותר מ-13 אלף אתרי בנייה ברחבי הארץ נכון למועד כתיבת שורות אלה צפוי להיות בחודש יולי 2020. הערכת גורמים מקצועיים בענף הבנייה הינה כי נכון להיום אפריל 2020 קיים חוסר של כ-1.25 מיליון מ"ר של פיגומים תקניים על מנת לעמוד בביקוש באתרי הבנייה. לאור כך, קיים חשש גדול לשיתוק כללי של ענף הבנייה בהעדר ציוד מספק בישראל אצל יבואני ומתקיני הפיגומים.

דעתנו בחברת עוז לבנייה אשר עוסקת באופן יומיומי ביבוא והשכרת פיגומים תקניים תוצרת גרמניה – היא כי מדובר בהערכת חסר חמורה– של ציוד פיגומים אשר יחסר לצורך עבודה שוטפת.

הערכת הגורמים המקצועיים (בין הגורמים המקצועיים נמנים וועדות הכנסת של משרד העבודה והרווחה) אשר לא לקחו בחשבון כמה ציוד באמת נדרש על מנת להצליח להתקין אתר עבודה אחד.

על פי חישובים שנערכו על ידי עוז לבניה, יש צורך להכפיל בשלוש כל הערכה של מספר הפיגומים שעתידים להיות חסרים באתרי העבודה בישראל החל מיולי 2020.

דוגמה לשם המחשה: אתר בנייה ממוצע מצריך בין 2000 ל-2500 מ"ר של פיגומים אירופיים תקניים. על מנת שיבואן או מתקין יוכל להתקין את הפיגום האירופאי על פי הנחיות היצרן, על פי החוק ובצורה יעילה, עליו להחזיק ציוד בכמות כפולה לכל הפחות. יש לזכור, כי כמות הפריטים בפיגום התקני שלא קיימים כלל בפיגום הישן הינה כזו שעל מנת שקבלן יוכל להתקין בצורה תקנית ועל פי הוראות היצרן הנהוגות בכל מדינות האיחוד האירופי הוא צריך מלאי של ציוד בכמות ובשווי כפולים לפחות מהציוד אותו הוא נדרש להתקין. פריטים אלה כוללים מרפסות, מעברים, סולמות גישה בין קומה לקומה, גישה בין מפלסים כאשר יש מרפסות או שדות עצמאיים ועוד.

יבואני הפיגומים הופתעו – האמנם?

יבואני הפיגומים הישראלים אשר הזדרזו ורכשו מכל מיני מפעלים במדינות שונות כגון סין, תורכיה, ספרד ואיטליה הופתעו לגלות, כי מכון התקנים מסרב לאשר את הפיגומים של יצרנים אלה.

לטענת היבואנים – מדובר בדרישות דרקוניות ובדיקות יקרות, אשר אין ביכולתם לעמוד בהם. "רק בגרמניה מבקשים בדיקות עומס לפיגום ובמדינות אחרות אפילו באירופה זה לא נדרש". כתוצאה מכך, כל היבואנים שהביאו ציוד ממדינות אלה גילו בדיעבד כי הפיגום אומנם נושא "תקן אירופאי" אך לא יהיה תקני על ידי מכון התקנים הישראלי.

מדוע מתעקשים במכון התקנים על התקן הגרמני – האם הם יודעים משהו שאנו לא יודעים?

כאמור, חלק מסדרת כתבות שיצאה במהלך שנת 2019 במספר פרסומים שונים אשר הופיעו בתקשורת, נכתב כי: "במשרד העבודה ובמכון התקנים לא מוכנים להתפשר, ודורשים את התקן הגרמני הנוקשה והמחמיר, שאינו מקובל ברוב המדינות באירופה".

מדוע אם כן, מתקשים כל כך אנשי מכון התקנים ליישום של התקן הגרמני, התשובה לכך נעוצה בביקור של נציגי המכון בגרמניה והתרשמותם ממספר מפעלי יצור של פיגומים וכן ביקור שנערך במכון התקנים הגרמני DIBT במהלך שנת 2018.

חוסר ההתפשרות של הגרמנים בתהליכי היצור הקפדניים במפעלים, בנוסף על מבדקי עומס אשר מחויבים על ידי הרגולטור על מנת לקבל אישור תקן ועל זה תוסיפו ניסיון רב שנים, של למעלה מ-70 שנה בייצור פיגומים באותה שיטה – והרי לכם התשובה.

מכון התקנים בישראל מודע לעובדה כי קיימים עשרות יצרנים בעולם אשר לא מתקרבים לרמת הייצור והבטיחות של היצרנים הגרמניים וכל כך – ובצדק התעקשותם.

אנו בעוז לבנייה, עובדים עם מפעלי היצור בגרמניה למעלה מ-15 שנה. כל הפיגומים שאנו מייבאים הינם תוצרת גרמניה, עומדים בתקן הגרמני המחמיר ועוברים מבדקי עומס.

ואולי זו גם הסיבה שמכון התקנים הישראלי בחר בנו להיות הספק שלו לרכישה והצבה של פיגום גרמני בחצר האתגרים בחצרי המכון בתל אביב.

מאה שנה של פיגומים ועוד כמה דברים…

כידוע מדינת ישראל הוקמה בשנת 1948. לפני כן שלטו בחבל ארץ נפלא זה הבריטים, הם שלטו אף בירדן הסמוכה ובעוד כמה מקומות באסיה וביבשת צפון אמריקה. לאנגלים מסורת ארוכת שנים של הנדסה בניית רכבים, מטוסים אוניות משא ואף שיטות בנייה מתקדמות ופיגומים שהינן חלק מההמצאות לבנייה המודרנית מתחילת המאה הקודמת.

החל משנת 1920, תחילת התיעוש העיור וההגירה לערים הגדולות והתחלת הבנייה לגובה היה צורך בבנייה של מערכת חיצונית מודולרית וזמנית מחוץ למבנה הקבע, אשר תסייע לבנייה וחיזוק וחיפוי של מבנה הקבע.

האנגלים פיתחו את הפיגום המוכר -הישראלי אשר כלל מערכת צינורות אורכיים ומשטחי דריכה מעץ עם חיזוקים ומעקות מעץ. מערכת הפיגום הישן הייתה נכונה לשנים של תחילת המאה הקודמת, אשר התאפיינה בבנייה לגובה של יותר מ-2-3 קומות.

אך עם התקדמות הבנייה והעלייה לגובה רב יותר מ 2-3 קומות ובנייה של מגדלי מגורים היה צורך במערכת חזקה יותר בטיחותית יותר העשויה מרכיבי פלדה ברזל ומחוזקת כך שתוכל לעמוד בעומסים של גובה רב העולה על 2-3 קומות, למעשה אפילו עד ל -50 קומות.

מדוע אם כן, "נתקענו" עם פיגומים שפותחו ויוצרו לפני יותר מ-100 שנה. התשובה לכך הינה, מיד עם הקמת מדינת ישראל באמצע המאה (1948) הבריטים חזרו לבריטניה, והם לא חזרו לבד הם לקחו איתם את האוניות, מסילות הברזל וקרונות הרכבת אך דאגו להשאיר לנו פה ירושה נאה.

אל לנו לזלזל בירושה שהשאירו האנגלים – לאותם שנים היה בכך די והותר – מסילות ברזל, בתי זיקוק לנפט ומפות ששרטטו הבריטים לחלוקת הארץ והשלל, אפילו מנהגי נימוס ושולחן עבור הילידים הפרימיטיביים, הבריטים דאגו להשאיר לנו גם פיגומים.

אך השנים חלפו ואפילו הבריטים השתנו. מכוניות הם כבר לא מייצרים ואפילו לא מסילות ברזל, בתי זיקוק צריך פחות עם היפניות ההיברידיות וגם מכרות הפחם שהפכו את אנגליה לבריטניה הגדולה נסגרו ועומדים בשיממונם.
משהו מהירושה בכל זאת נשאר מהבריטים – בישראל נשארו מערכות פיגומים ישנים ובלויים מברזל ועץ אשר מתאימים למאה אחרת ולא לשנת 2020. ועל כן, צדקו הקברניטים שבחרו לשנות שיטה ולעבור לפיגום בטוח שכל רכיביו מפלדה מגולוונת ועם תקן אירופאי מתקדם.

עכשיו לנו רק נותר לא להישאר מאחור ולבחור את השיטה הטובה ביותר -והיא השיטה הגרמנית, שמתקדמת, יעילה ובטוחה יותר מכל השיטות האחרות – יותר מהאיטלקים יותר מהספרדים והרבה יותר מהסינים והתורכיים.
לכם נותר לפנות לעוז לבנייה על מנת לרכוש או להשכיר פיגומים איכותיים בתקן גרמני לעבור הדרכה לעבודה נכונה ולצאת לדרך ברוכים הבאים לשנת 2020 בציוד ובשיטות העבודה.

מה בין תקן רשמי לתקן מחייב והשפעתם על תקן הפיגומים הישראלי החדש ת"י 1139

לפי חוק התקנים התשי"ג 1953, מכון התקנים הישראלי הינו הגוף האחראי על רגולציה (אסדרה) של קביעת תקנים, בדיקת מוצרים לעמידה בתקן וקידום של האכיפה של תקנים מקובלים. מכון התקנים פועל באמצעות וועדות התקינה. למעשה, מכון התקנים הישראלי רשאי לקבוע תקנים מיוחדים למדינת ישראל אשר יהיו מקוריים ובלעדיים. אך בפועל, החל מתחילת שנות ה-2000 המכון מתמקד באימוץ תקינה בין לאומית הנהוגה במדינות מפותחות כגון אירופה הקרובה אלינו ואף ארה"ב בנושאים מסוימים.

לשיטת עבודה זו, יתרונות לא מעטים, לדוגמה בתחום הסחר הבין לאומי, בין ישראל למדינות אחרות, ייבוא ויצוא של סחורות ומוצרים, כאשר לכולם תקן דומה או זהה קל יותר לשנע, לסחור ולשווק סחורות ומוצרים בין המדינות.
הכנת תקן הינה פעולה מורכבת אשר כוללת בין היתר כינון וכינוס של וועדות מקצועיות הכוללות נציגים של בעלי עניין. יצרנים, יבואנים, מהנדסים, צרכנים, קבלנים, מוסדות מחקר ומדע, מעבדות בדיקה ועד בעלי עניין.

התקנים מסווגים לסוגים שונים, אך החלוקה המקובלת הידועה הינה חלוקה בין תקן רשמי לתקן מחייב.

ההבדלים בין תקן רשמי לתקן מחייב יכולים להיות מצע עשיר לפלפולים בשיעורי משפט ציבורי באקדמיה, אך אין צורך להיכנס לאבחנות משפטיות אלה במסגרת מאמר זה.

תקן הפיגומים הישראלי מוסדר בסדרת תקנים ת"י 1139 (חלק 1-4) העוסקים בפיגומים. לתקן 4 חלקים, החלק הרלוונטי לנו הינו החלק הראשון – פיגומים – דרישות תפקוד ותכן כללי" – חלק זה מתייחס לפיגומי זקפים/מעטפת. ולא אין טעות סופר – תכן בשונה מתקן מתייחס לדרישות הנדסיות.

חלק זה של התקן הישראלי מפנה את הקורא לתקן האירופאי EN12811-1 December 2003 והוא זהה לחלוטין לתקן של הוועדה האירופאית לתקינה CEN.

צריך לציין, כי גם התקן האירופאי המוזכר לעיל, עבר שינויים והתאמות בשנת 2014 ויש להשתמש בתקן העדכני הישראלי או האירופאי על מנת להבין את הדרישות.